מה זה דיפיי (DeFi) והאם הטכנולוגיה איום ממש על הבנקים?

אם אתם בעניין של סרטון תוכלו לצפות בוידאו הבא:

מה זה DeFi?

DeFi או כלכלה חופשית, זוהי טכנולוגיית מעבר לעולם חדש שמטרתה העיקרית היא ליצור מערכת פיננסית חדשה שפתוחה לכולם ואינה דורשת אמון במתווכים כמו בנקים. כדי לבצע את המעבר לכלכלה החדשה, דיפיי נשענת במידה רבה על קריפטוגרפיה, בלוקצ’יין וחוזים חכמים.

חוזים חכמים הם התשתית העיקריות של דיפיי. אם אתם לא יודעים מהם חוזים חכמים או שאתם רוצים לרענן את הידע שלכם, תוכלו לבקר בשיעור הראשון של קורס זה.

כדאי לשים לב כי כרגע רוב פרויקטי דיפיי בנויים על איתריום. הסיבה העיקרית לכך היא שפת התכנות החזקה למדי של איתריום הנקראת Solidity המאפשרת כתיבת חוזים חכמים מתקדמים שיכולים להכיל את כל ההיגיון הדרוש ליישומי הדיפיי, חשוב להזכיר כי לאיתריום יש את המערכת האקולוגית המפותחת ביותר מכל הפלטפורמות של החוזים החכמים עם אלפי מפתחים שבונים אפליקציות חדשות מדי יום והערך הרב ביותר נעוץ בחוזים חכמים שיוצרים אפקט רשת נוסף. למעשה, כל פרוטוקולי דיפיי המוזכרים במאמר זה בנויים על איתריום.

עכשיו, בואו נראה איך הכל התחיל.

היסטוריה מהירה של DeFi

אחד הפרויקטים הראשונים שהתחילו את טכנולוגיית המימון המבוזר היה MakerDAO.

MakerDAO, שנוסד בשנת 2015, איפשר למשתמש לנעול מטבעות כגון ETH וליצור DAI – מטבע יציב שבאמצעות תמריצים מסוימים עוקב אחר מחיר הדולר האמריקני. ניתן להשתמש ב-DAI גם לחיסכון בפלטפורמת אואזיס של Maker. הפרויקט שיפר את אחד מעמודי התווך של המערכת הפיננסית – לווים ומלווים. למעשה, דיפיי מנסה ליצור את המערכת האקולוגית הפיננסית החדשה שבה אין צורך בהסכמת גוף מסויים לכך שנוכל לפעול בו ובגלל זה נוצרת מערכת פתוחה לחלוטין. לווים ומלווים הם רק חלק אחד מהמערכת האקולוגית הזו. חלק מהחלקים החשובים האחרים הם מטבעות יציבים, בורסות מבוזרות, נגזרים, מסחר בשוליים וביטוח.

בואו נדבר על כל אחת מהקטגוריות אחת אחת.

לווים ומלווים

מלבד MakerDAO שהזכרנו מקודם, ישנם עוד כמה פרויקטים חשובים של דיפיי בקטגוריה זו.

העיקרי הוא Compound. הפרויקט בזמן כתיבת מאמר זה הוא פרויקט הדיפיי הגדול ביותר בקטגוריית ההלוואות.

Compound הוא פרוטוקול ריבית אלגוריתמי, אוטונומי, המאפשר למשתמשים לספק נכסים כמו Ether, BAT, 0x או Tether ולהתחיל לפעול. הנכסים שסופקו יכולים לשמש גם כבטוחה להלוואת של נכסים אחרים.

פרויקט דיפיי פופולרי נוסף בקטגוריה זו הוא Aave.

מטבע יציב אלגוריתמי

בעזרת שימוש בחוזים חכמים ותמריצים מסוימים נוכל ליצור מטבע יציב שמוצמד לדולר האמריקני מבלי שנצטרך לאחסן דולרים בעולם האמיתי. כבר הזכרנו את MakerDAO שבעצם מאפשר למשתמשים לנעול את הביטחונות שלהם וליצור DAI. 

מלבד DAI, ישנם מספר מטבעות יציבים אחרים שאינם אלגוריתמים כמו USDT, USDC או PAX. הבעיה העיקרית אצלם היא העובדה שהם ריכוזיים מכיוון שיש מאחוריהם חברה שאחראית להחזיק שווה ערך לערך של מטבעות יציבים בדולר אמריקנים או במטבעות אחרים. עם זאת, מטבעות יציבים אלה זכו לפופולריות רבה ומשמשים גם פרויקטים בתחום הדיפיי כמו Compound או Aave.

בורסות מבוזרות

בורסות מבוזרות או DEXs, בניגוד לבורסות קריפטו רגילות וריכוזיות, מאפשרות החלפת נכסי קריפטו בצורה מבוזרת לחלוטין וללא צורך בהרשמה. ישנם שני סוגים עיקריים של בורסאות מבוזרות הנשענות על על בסיס מאגרי הנזילות או על בסיס הזמנת קניות ורכישות.

כמה דוגמאות לבוסאות עם מאגרי נזילות הן Uniswap, Balancer או curve.

Loopring ו-IDEX הם דוגמאות לבורסאות על בסיס הזמנת קניות ורכישות.

נגזרים

בדומה למימון המסורתי, נגזרים הם חוזים שמחקים את ערכם של נכס הבסיס.
כלומר, מטבעות דיגיטליים המחקים לדוגמא, מניות.

אפליקציית דיפיי עיקרית בתחום זה היא UMA שהיא פלטפורמה מבוזרת המספקת חשיפה ברשת לנכסים שונים.

לדוגמא, בפלטפורמה ניתן לקנות מטבע המחקה את מחיר מניית נטפליקס.

מסחר בשוליים

מסחר בשוליים מתייחס בדומה למימון המסורתי, לכך שניתן להשתמש בכספים שאולים כדי להגדיל מיקום בנכס מסוים. במילים אחרות, ניתן לבצע עסקאות ממונפות על קריפטו באופן מבוזר.

אפליקצית ה-defi העיקרית בתחום המסחר בשוליים היא dYdX.

ביטוח

ביטוח הוא עוד חלק מהכלכלה המסורתית שניתן לשפר באמצעות מימון מבוזר. הביטוח המבוזר מעניק ערבויות מסוימות לפיצוי בתמורה לתשלום פרמיה. אחד הפתרונות הפופולריים ביותר של ביטוח בתחום ה- defi הוא הגנה מפני כשלים בחוזים חכמים או הגנה על פיקדונות.

פרויקטי ה-Defi הפופולרי ביותר בתחום זה הוא Nexus Mutual.

אורקלים

נטבח נוסף וחשוב באמת אם כי הוא לא שייך רק לדיפיי הוא שירותי אורקל המתמקדים בהעברת נתונים מהימנים מהעולם החיצון לחוזים החכמים. הפרויקט הפופולרי ביותר במרחב זה הוא Chainlink.

הזכרנו בשיעור הקודם שאורקלים עוזרים לנו להעביר לבלוקצ’יין נתונים מהעולם החיצון. לדוגמא ניתן להעביר לבלוקצ’יין את המידע העכשווי של מזג האוויר בתל אביב.

אלה הם כמעט כל החלקים העיקריים של המערכת האקולוגית בטכנולוגיית דיפיי. החלקים יכולים להיות משולבים יחד במספר דרכים שונות. אנו יכולים לחשוב עליהם כעל “לגו של הכסף” מכיוון שניתן לבנות פרויקטים גדולים של דפי על גבי הבלוקצ’יינים הקיימים.

DeFi לעומת CeFI

בואו נשווה את ההבדלים העיקריים בין Defi ו-Cefi שמהווים מימון מבוזר ומימון מסורתי.

מהם הסיכונים?

לפני שנסכם את המאמר הזה, עלינו להזכיר גם את הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בדיפיי.

חשוב לציין שלכל פרוטוקול יש את הסיכונים הייחודיים לו.

אני אמנה את הסיכוניים הכלליים בטכנולוגיה:

אחד הסיכונים העיקריים הם באגים בחוזים חכמים ושינויים בפרוטוקולים שיכולים להשפיע על החוזים החכמים. תארנו אותם בפירוט בפוסט הקודם על חוזים חכמים. הסיכון לבאגים יכול להיות מופחת בגלל שמשתמשים יכולים לעשות ביטוח וכך להפחית את הסיכון לבעיות פוטנציאליות.

חוץ מזה, אנחנו תמיד צריכים לבדוק עד כמה באמת פרויקט דיפיי מבוזר ומהו התהליכים שקורים אם משהו משתבש. האם למישהו יש סיסמת  מנהל שיכול לכבות את הפרוטוקול? או אולי ישנה מעין ממשלה ברשת שאמונה קבלת החלטה כזו.

נוסף על כך, עלינו תמיד להתחשב בסיכון תפעולי שיכול להיגרם על ידי שינויי מחירי נכסים למשל אם ערכם יורד בחדות, מה שעלול לגרום לחיסול של פרוטוקולים בתחום הדיפיי.

עמלות עסקה ועומס ברשת יכולים גם להיות בעיה. פתרון אתריום 2.0 ושכבה שנייה שעתיד להיות מושק בקרוב יכול לעזור בפתרון בעיה זו.

סיכום ועתידו של DeFi

כפי שבטח כבר שמתם לב, דיפיי הוא תחום סופר מעניין ותוסס שכולו הזדמנויות. חשוב לציין שאנחנו בעיצומה של בניית טכנולוגיה ועל כן הסיכונים מפרויקטים לא אמינים גדולים.

טכנולוגיית דיפיי היא הדבר העיקרי שיכול למעשה לשבש את התעשייה הפיננסית המסורתית. בניגוד לרוב חברות הפינטק, דיפיי בנוי על תשתיות חדישות במקום הישענות על הטכנולוגיות והנהלים המיושנים.

נכון לעכשיו, רוב המוצרים הפיננסיים יכולים להתקיים רק על ידי בנקים. דיפיי זו מערכת פתוחה, ללא צורך באישור מאף אחד וזה מאפשר שיתוף פעולה עולמי באופן דומה לאינטרנט.

למרות שטכנולוגיית דיפיי נבנית כיום בעיקר על איתריום, עם אימוץ רב יותר של פרוטוקולים עם יכולת פעולה הדדית אנו עשויים לראות פרויקטים נוספים שנבנים על רשתות שונות בעתיד.