מה זה חוזים חכמים והאם הם ישנו את העולם?

מעבר מהיר

הקדמה
מהו חוזה חכם?
חוזים חכמים לעומת חוזים מסורתיים
מתי משתמשים בחוזים חכמים?
מהם הסיכונים בחוזים חכמים?
אז האם באמת נוכל להחליף עורכי דין בקוד?
סיכום

אם אתם בעניין של סרטון תוכלו לצפות בוידאו הבא:

הקדמה

האם שמעתם פעם את הביטוי “קוד הוא חוק” בו משתמשים בטכנולוגיה לאכיפת כללים? האם במקרה כזה אנו זקוקים לעורכי דין? או אולי נוכל לחיות בעולם אוטומטי לחלוטין שבו הקוד מכתיב מה אנחנו יכולים ומה אנו לא יכולים לעשות. עם ההתפתחות הטכנולוגיה של החוזים החכמים, התרחיש העתידני הזה עשוי להיות מהיר יותר ממה שאנחנו מדמיינים.

מהו חוזה חכם?

חוזה חכם הוא פיסת קוד שמאפשרת ביצוע כללים באופן אוטומטי. קוד החוזה החכם מאוחסן ופועל בדרך כלל בבלוקצ’יין כדי להפוך אותו לאמין ומאובטח. לחוזים חכמים יש גם יכולות לקבל, לאחסן ולשלוח כספים ואפילו להתממשק עם חוזים חכמים אחרים. החוזים עוקבים אחר סמנטיקה אם-אז (if-then) מה שהופך אותם לקלים לתכנות.

חוזים חכמים נועדו להסיר את הגורם האנושי מקבלת ההחלטות. הגורם האנושי הוכח לעיתים קרובות כמרכיב מוטה ולא אמין בחוזים הסטנדרטיים והמסורתיים.

מכונה אוטומטית דומה לעיתים קרובות לחוזה חכם מכיוון שיש להם קווים משותפים. מכונה אוטומטית מתוכנתת באופן המאפשר פעולות מסוימות וקבלת החלטות בהתבסס על הקלט. היא גם עובדת בצורה ידועה מראש. לדוגמא, אם אתה רוצה לקנות פחית קולה שעולה 2 דולר ויש לך רק 1 דולר, לא משנה כמה פעמים תנסה, לא תוכל לקבל את המשקה מהמכונה. מצד שני, אם אתה מכניס שלושה דולרים, המכונה תיתן לך פחית קולה ועודף בהתאם. גם העודף שניתן נבחר בצורה מוגדרת ומתוכננת מראש על סמך המטבעות הקיימים במכונה והתכנות עובד כך שהמכונה מוגדרת כך שהיא יודעת מאיזה מטבעות היא רוצה להיפטר תחילה.

חוזה חכם יכול להסתמך אך ורק על המידע הזמין בבלוקצ’יין, למשל, אם תתן לי 10 אסימונים A, אני אתן לך 10 אסימונים B (בהנחה ששני האסימונים זמינים באותו בלוקצ’יין).

או שהחוזה יכול להסתמך על מקורות נתונים חיצוניים, למשל על מחיר האיתריום או על S&P500. הדוגמה של שאיבת נתונים מחוץ לבלוקצ’יין מקשה על חוזים חכמים מכיוון שהם חייבים להתסמך על נתונים מהעולם האמיתי. ניתן לקבל נתונים אמינים באמצעות שירותי אורקל, אך אפילו על שירותי האורקל צריכים לסמוך.
אני לא אסביר פה בהרחבה על אורקלים, רק אציין שאורקלים זו טכנולוגיה המאפשרת לקבל נתונים מהעולם החיצוני לתוך הבלוקצ’יין באמצעות שליחת נתונים מAPs- של מקורות אמינים לתוך הבלוקצ’יין.

יש כבר כמה פרויקטים שבאמצעות תמריצים מסוימים גורמים לאורקלים לספק נתונים נכונים. Chainlink הוא פרויקט שבולט בבירור בקטגוריה זו.

איתריום היא דוגמה טובה לבלוקצ’יין שתומך בחוזים חכמים ומאפשר למתכנתים ליישם חוזים חכמים משלהם על הבלוקצ’יין. ניתן לכתוב חוזה חכם בשפת תכנות בשם Solidity אשר נוצרה במיוחד למטרה זו. באתריום, כל החוזים החכמים אינם ניתנים לשינוי. משמעות הדבר היא כי לאחר פרסומם לא ניתן לשנות אותם, מה שיוצר סיכונים מסוימים שנדון בהם המשך.

החוזים החכמים באיתריום מבוזרים לחלוטין, כלומר אין מכונה אחת ששולטת בחוזה. למעשה, כל הצמתים של רשת אתריום מאחסנים את אותו חוזה באותו מצב בדיוק.

למרות שאתריום היא כיום פלטפורמת החוזים החכמים הפופולרית ביותר, היא לא היחידה ויש לה כמה מתחרים. חלק מהמתחרים הם Cardano, Tezos, EOS, Tronובינאנס. חשוב להדגיש כי לא כולם חולקים את אותם מאפיינים.

את המונח חוזה חכם טבע הקריפטוגרף הידוע ניק סאבו בראשית שנות התשעים. אדם מוערך מאוד, במיוחד בתעשיית הבלוקצ’יין.

חוזים חכמים לעומת חוזים מסורתיים

כדי לראות את היתרונות של חוזים חכמים, נשווה חוזה חכם היפותטי למקבילו במרחב המסורתי.

בואו נגיד שאנחנו רוצים לכתוב את החוזה הבא:

נגיד ואליס רוצה לשלוח כמה מטבעות X ובוב רוצה בתמורה לשלוח את אותו השווי ששלחה אליס אבל במטבעות A, האסימונים יוחלפו ואליס תקבל את האסימונים של בוב ובוב יקבל את האסימונים של אליס.

בעולם שבו אין חוזים חכמים, אחת הדרכים להשיג את מטרה זו מבלי שאליס תצטרך לסמוך על בוב ובוב יצטרך לסמוך על אליס תעשה על ידי חוזה נאמנות עם צד שלישי. הצד השלישי יקח את מטבעות X מאליס, יחכה לאותו שווי מטבעות A מבוב וישלח לאליס ובוב את אסימונים שהחליפו בהתאמה. גישה זו כבר מראה עם כמה בעיות אליס ובוב עשויים להתמודד בדרך.

בטחון –  אין כל ערובה שהצד השלישי לא יברח (או יפסיד) את האסימונים לאחר שקיבל כספים מאליס ובוב את הכסף. עלינו לסמוך על המוניטין של המתווך הפוטנציאלי. גישה זו אינה צפוי מראש, ואם משהו ישתבש, יתכנו בעיות שונות, כולל השאלה למי הסמכות לטפל בחוזה כאשר הוא מופר כך ששתי הצדדים יהיו מרוצים. מצד שני, החוזה החכם עובד באופן אוטומטי וצפוי מראש לחלוטין. שני הצדדים מקבלים כספים כאשר הם עומדים בקריטריונים הראשוניים של הפקדת המטבעות. חוזים חכמים יכולים להחזיק בתוכם גם כספים שפשוט לא ניתן להשיג בעולם המסורתי.

מהירות –  מהירות ביצוע החוזה תלויה במתווך של אליס ובוב והם עשויים להמתין אפילו כמה ימים או שבועות בשביל להסדיר את החלפת האסימונים. מה אם הם רוצים להחליף אסימונים ביום שבת? האם המתווך בכלל עובד? עם חוזים חכמים בעיות מסוג זה נעלמות וניתן לממש חוזה שניות לאחר עמידה בקריטריונים הראשוניים.

עלויות –  חוזים מסורתיים הם לא רק יקרים בגלל שהמתווך צריך להרוויח על פעולותיו, קיים סיכון עצום לעלויות מתמשכות שיגיעו אולי בהמשך אם יהיה הפרת חוזה כמו בוררות ואכיפה.

שימוש חוזר –  אותו חוזה חכם האחראי להחלפת המטבעות של אליס ובוב יכול לשמש את כל מי שרוצה להחליף מטבעות. בעולם המסורתי, כולם יצטרכו לחתום על חוזים נפרדים ולשלם את שכר הטרחה שלהם למתווך.

הונאות –  זו עוד עלות מתמשכת הפעם עבור המתווך עצמו. המתווך יצטרך לוודא שגם המטבעות של אליס וגם של בוב לגיטימיים לפני ביצוע ההחלפה. הונאה היא מקרה נפוץ במימון המסורתי ולרוב ישנם בחברות צד שלישי, צוותים ענקיים שעובדים אך ורק על מניעת הונאות. עם חוזים חכמים, ניתן לאמת את המטבעות בבלוקצ’יין עם חתימות דיגיטליות, ומקבלים תשובה מיידית אם גם אליס וגם בוב זכאים לקבל את המטבעות שלהם.

מתי משתמשים בחוזים חכמים?

בתקופה האחרונה השימוש בחוזים חכמים הפך נפוץ יותר ויותר, השימוש מתאפיין בגוון מוצרים החל מתשלומים ומימון מבוזר ועד שרשראות אספקה ​​ומימון המונים. חוזים חכמים הם גם התשתית הבסיסית לאפליקציות מבוזרות המכונות Dapps.

בואו נדבר על כמה דוגמאות לחוזים חכמים.

 DeFi – דיפיי הוא מושג למימון מבוזר, הוא אחד הענפים החדשים שמסתמכים במידה רבה על חוזים חכמים. רוב מהמוצרים שנבנו בתחום זה מתבססים על חוזים חכמים.

מטבע יציב מבוזר – בעזרת שימוש בחוזים חכמים ותמריצים מסוימים ניתן ליצור מטבע יציב שמוצמד לדולר האמריקני מבלי שנצטרך לאחסן דולרים בעולם האמיתי. MakerDAO היא אחת החברות המאפשרות זאת.

מתן נזילות אוטומטית – מערך חוזים חכמים יכול לאפשר למשתמשים לספק נזילות ולסחור במטבעות באופן מבוזר לחלוטין. Uniswap או רשת Kyber הם דוגמאות טובות לפרוטוקולים כאלה.

שקיפות – אפשרות נוספת הינה מתן שקיפות רבה יותר לרשתות האספקה למשל כמו פרוטוקול OrginTrail.
החוזים החכמים שקופים וניתן לראות בהם את ההיסטוריה המלאה.
בשביל להמחיש את העבודה שההיסטוריה שקופה וניתנת לבדיקה, ניתן דוגמא:  כשאתה מגיע לקנות רכב חדש, אתה מסתכל על האוטו של הטוקן ורואה האם הוא ביצע תאונות, האם היו קנסות לנהג, כמה פעמים הוא ביקר במוסך ואפילו ניתן יהיה לראות כמה פעמים שטפו את האוטו בשנה.
במקום אחד יש שקיפות מלאה.

מימון המונים – כשמדובר במימון המונים ניתן לדמיין חוזה שמשחרר כספים למגייס רק ברגע שמטרות מסוימות מתקיימות ומאומתות על ידי הקהילה.

נגישות – כל אדם עם מחשב המחובר לרשת האינטרנט יכול לגשת לחוזה החכם. אין צורך בהגעה פיזית בשביל להשתמש או לחתום עם חוזה.

זה לא נעצר כאן. הגיע הזמן לדוגמאות קצת יותר עתידניות.

מה אם חוזים חכמים יוכלו לסייע בדברים כמו שיתוף נסיעה, השכרת דירות ועוד ועוד?

מה לגבי צדקה? ניתן לדמיין קרן אוטומטית לחלוטין שתשלח כסף ישירות לאנשים הזקוקים לו הכי הרבה, זאת ללא מתווכים. לדוגמא, הקרן יכולה לקבוע כי אזור מסוים שהוכה על ידי הוריקן כספים יופנו אוטומטית לאזור זה של העולם. לעת עתה, זה נשמע בלתי אפשרי, אבל כל האלמנטים הדרושים כדי לגרום למשהו כזה לקרות נבנים בזמן שאנחנו מדברים.

אפשרויות השימוש בחוזים חכמים הם כמעט אינסופיים, אך לפני שנוכל להשיג את כל זה עלינו להתמודד עם כמה בעיות.

מהם הסיכונים בחוזים חכמים?

אחד הסיכונים העיקריים כשמדובר בחוזים חכמים הוא משהו שמאיים  על תוכנה אחרת – באגים.

באגים  – הדוגמה הטובה ביותר לבאג בחוזה חכם היא פריצת ה-DAO שהביאה לכך שבעבר איתריום בשווי מיליוני דולרים אבד כאשר התוקף הצליח למשוך כספים מהחוזה החכם. זה גרם לרשת האתריום לבצע פיצול ויצר אי הסכמה רבה בקהילה.

מאז פריצת ה-DAO קהילת אתריום שידרגה את המערכת עם אמצעי אבטחה נוספים. בימים אלה כמעט כל החוזים החכמים הפופולריים עברו ביקורת אבטחה, לרוב על ידי צוותים רבים. מלבד זאת, קיימת מגמה לשימוש בשיטות אימות רשמיות כדי להוכיח כי חוזים מסוימים תמיד יתנהגו בצורה המצופה מהם.

שינויים בפרוטוקול – גם אם אין בחוזה חכם שום באגים והוא עבר ביקורת, אנו עדיין לא יכולים להבטיח ששינוי ברמת הפלטפורמה לא יגרום לבעיות. אנו יכולים לדמיין מצב שבו שדרוג רשת האיתריום תגרום לכך שחוזים חכמים מסוימים יתחילו להתנהג אחרת אחר ממה שהיו צריכים.

סוגיות בעולם האמיתי שלא ניתן לתקשר בקלות על ידי שירותי אורקל.

אורקלים  – נכון ששירותי אורקל יכולים לספק דרך אמינה לקבל מידע מהעולם האמיתי לבלוקצ’יין. לדוגמא, כפי שהזכרנו קודם הם יכולים לספק בכל שנייה מידע אודות מחיר אתריום או S&P500 העכשווי. כעת דמיינו ששכרתם דירה או רכב וגרמתם נזק כלשהו לרכוש. כיצד החוזה החכם יתנהג, ללא כל התערבות אנושית הוא ידע על הנזק? ישנן מספר דוגמאות כאלה שמראות שקשה לפתור משהו בלתי צפוי שקורה בעולם האמיתי.

סיכוני הרשאות – לפני שמשתמשים בחוזה חכם, ניתן לבחון אותו ולבדוק האם הוא לא נכתב כך שלמנהל יש הרשאות מפורחות. כמו למשל, להקפיא טוקנים או למשוך לעצמו כמו מטבעות שירצה ביום מן הימים. במידה וליוצרי החוזה ישנם הרשאות מיוחדות זהו סיכון לכספי החוזה.

דורש ידע טכני – הבנת חוזה חכם דורשת ידע טכני בסיסי, במידה ואתם רוצים לקרוא חוזה או להבין לעומק מה כתוב בו נדרשת הבנה בקוד, יחד עם זאת בד”כ כבר מישהו עשה זאת והעלה את זה על כתב רגיל.

מלבד כל האמור לעיל ישנם גם סיכונים אחרים הכרוכים בסוגיות כמו רגולציה או מיסים, אך אני מאמין שכולם יפתרו בסופו של דבר.

אז האם באמת נוכל להחליף עורכי דין בקוד?

הממ לא ממש, לפחות לא כרגע.

בעתיד, אני בהחלט יכול לראות יותר ויותר חוזים שמתבצעים באופן אוטומטי, במיוחד בכל הנוגע למימון, אך גם בעולם אוטומטי לחלוטין, עורכי דין מספקים ידע חשוב שלא ניתן לתרגם לקוד.

מלבד זאת, ישנם הרבה אתגרים רגולטוריים בכל הנוגע לחוקים סביב תעשיית הקריפטו עצמה אשר יעסיקו מאוד את עורכי הדין לזמן הקרוב.

עם זאת, אם הייתי עורך דין הייתי מתחיל לנסות ולחשוב קצת יותר על חוזים חכמים וקידוד שכן אני מאמין שהם ימלאו תפקיד גדול בעתיד.

לסיכום

בואו נסכם במהירות את היתרונות והחסרונות של חוזים חכמים.

למרות שהחוזים החכמים מביאים סיכונים מסוימים, עלינו לזכור שאנחנו עדיין בשלב מוקדם מאוד ורוב הבעיות הנוכחיות ניתנות לפיתרון.