לפני שנתחיל, אם אתם חדשים בעולמות, ה-DeFi, כדאי שתראו קודם את הסרטון על מימון מבוזר.
אם אתם בעניין של סרטון תוכלו לצפות בוידאו הבא:
מעבר מהיר
בריכות נזילות
מאגרי נזילות, במהותם, הם מאגרי מטבעות הנעולים בחוזה חכם. הם קיימים כדי להקל על המסחר וההקלה מתבצעת על ידי מתן נזילות. בריכות אלו קיימות בבורסות המבוזרות – DEX.
אחד הפרויקטים הראשונים שהציגו מאגרי נזילות היה Bancor הישראלי, אך הפרויקט לא זכה לפופולריות רבה כמו שיש ל-Uniswap.
לפני שנסביר כיצד פועלות בריכות נזילות באופן הטכני ומה זה עשיית שוק אוטומטית, בואו ננסה להבין מדוע אנו בכלל זקוקים לזה מלכתחילה.
מדוע אנו זקוקים לבריכות נזילות?
אם אתם מכירים את בורסאות המטבעות המסורתיות כמו Coinbase או Binance יכול להיות שראיתם שהמסחר שלהם מבוסס על מודל פקודות והזמנות. זוהי גם הדרך בה פועלות הבורסות המסורתיות כמו הבורסה לניירות ערך הישראלית או Nasdaq.
בספר ההזמנות שבבורסה קונים ומוכרים מתכנסים ונותנים פקודות. קונים מנסים לקנות נכס במחיר הנמוך ביותר שהם יכולים ואילו המוכרים מנסים למכור את אותו נכס במחיר גבוה ככל האפשר.
כדי שהעסקאות האלו יצאו לפועל, גם הקונים וגם המוכרים צריכים להסכים למחיר מסויים. זה יכול לקרות על ידי זה שהקונה מציע מחיר גבוה יותר או שהמוכר מוריד את מחיר המכירה.
אבל מה אם אין מישהו שמוכן לבצע את הפעולות ברמת מחירים שמגיעה לשיווי משקל? מה אם אין מספיק מטבעות שאותם רוצים לרכוש? בדיוק בשביל זה קיימים “עושי שוק”.
בגדול, עושי שוק הם גופים המאפשרים מסחר על ידי מתן אפשרות תמידית לקנות או למכור נכס מסוים. זה קורה על ידי כך שהם מספקים נזילות, כך שהמשתמשים יכולים תמיד לסחור והם לא צריכים לחכות שהצד שכנגד יסכים לעסקה.
יש לציין כי עושי השוק לא עושים זאת בחינם העלויות מתגלגלות למשתמשים.
אוקיי, אז למה אנחנו לא יכולים פשוט לעשות משהו כזה במימון מבוזר?
התשובה היא – אנחנו יכולים! זה פשוט יהיה איטי, יקר וכמעט תמיד יביא לחוויית משתמש ירודה.
הסיבה העיקרית לכך היא העובדה שמודל פקודת ההזמנות נשען במידה רבה על קיומם של יצרני שוק או עושי שוק מרובים שמוכנים תמיד “להנזיל את השוק” בנכס מסוים. ללא עושי שוק, הבורסאות הופכות ללא נזילות באופן מיידי. נוסף על כך, בדרך כלל עושי השוק עוקבים אחר מחירו הנוכחי של נכס על ידי שינוי מתמיד במחיריהם, מה שמביא למספר עצום של הזמנות וביטולי הזמנות שנשלחים לבורסה.
אתריום עם תפוקה שוטפת של כ-50 עסקאות בשנייה וזמן בלוק שנע בין 10-19 שניות מהווה בעיה לאפשרות לקיים בורסה עם פקודות הזמנות. נוסף על כך, כל אינטראקציה עם חוזה חכם מביאה איתה עלויות עסקה, כך שעושי השוק יפשטו רגל רק מעדכון ההזמנות שלהם.
זו בדיוק הסיבה שהיה צורך להמציא משהו חדש שיכול לעבוד היטב בעולם המבוזר וכאן באים לידי ביטוי בריכות נזילות.
כיצד פועלות בריכות נזילות?
אוקי, אז עכשיו כשאנחנו מבינים למה אנחנו זקוקים למאגרי נזילות במימון מבוזר, בואו נראה איך הם עובדים בפועל:
בצורתו הבסיסית, מאגר נזילות יחיד מכיל 2 אסימונים וכל מאגר יוצר שוק חדש לאותו זוג אסימונים מסוים. DAI / ETH יכול להיות דוגמה טובה למאגר נזילות פופולרי ב-Uniswap.
כאשר נוצר מאגר חדש, ספק הנזילות הראשון הוא זה שקובע את המחיר הראשוני של הנכסים במאגר. ספק הנזילות מתומרץ לספק ערך שווה לשני האסימונים בבריכה. אם המחיר הראשוני של האסימונים בבריכה שונה ממחיר השוק העולמי הנוכחי, יווצר הזדמנות ארביטראז’ מיידית שעלולה לגרום לאיבוד הון לספק הנזילות. הרעיון הזה של אספקת אסימונים ביחס נכון נשאר זהה לכל ספקי הנזילות האחרים שמוכנים להוסיף כספים נוספים לבריכה בהמשך.
כאשר מסופקת נזילות לבריכה, ספק הנזילות (LP) מקבל מטבעות מיוחדים הנקראים מטבעות LP ביחס לכמות הנזילות שהוא סיפק לבריכה. כאשר מתקיים מסחר בבריכה, מחולקת עמלה של 0.3% באופן יחסי בין כל מחזיקי מטבע ה-LP. אם ספק הנזילות רוצה למשוך את הנזילות הבסיסית שלו בתוספת העמלות שנצברו, עליו לשרוף את מטבעות ה-LP שלו על ידי החזרתם לבורסה.
מאגרי נזילות בסיסיים כמו אלה שמשתמשים ב-Uniswap משתמשים באלגוריתם קבוע של עושי שוק שמוודא שהכמויות של 2 המטבעות המסופקים במאגר נשאר תמיד זהה. נוסף על כך, בגלל האלגוריתם, המאגר תמיד יכול לספק נזילות, לא משנה כמה כמות העסקאות גדולה. הסיבה העיקרית לכך היא שהאלגוריתם מעלה בצורה אסימפטטית את מחיר המטבע ככל שהביקוש עולה. המתמטיקה שמאחורי עושי שוק קבוע והוא מאוד מעניין, אבל כדי לוודא שהמאמר הזה לא ארוך מדי, אני אשמור אותו לפעם אחרת.
יתרון הפחתה כאן הוא הגורם שהיחס בין האסימונים בבריכה מכתיב את המחיר, כך שאם מישהו, נניח, קונה ETH מבריכת DAI / ETH הוא מפחית את היצע ה-ETH ומוסיף את היצע ה-DAI מה שמביא לעלייה במחיר ETH וירידה במחיר DAI. בכמה שהמחיר ישתנה תלוי בגודל המסחר, ביחס לגודל הבריכה. ככל שהמאגר גדול יותר בהשוואה לסחר, כך ההשפעה על המחיר מופחתת, כך שבריכות גדולות יכולות להכיל עסקאות גדולות יותר מבלי שהמחיר ישתנה יותר מידי.
מכיוון שמאגרי נזילות גדולים יותר מביאים לחוויית מסחר טובה יותר, פרוטוקולים מסוימים כמו Balancer החלו לתמרץ את ספקי הנזילות עם אסימונים נוספים לאספקת נזילות למאגרים מסוימים. תהליך זה נקרא תשואת Farming.
המושגים שמאחורי מאגרי נזילות ועושי שוק אוטומטים הם פשוטים למדי אבל חשובנים במיוחד מכיוון שאיננו צריכים שיהיה לנו עוד ספר הזמנות מרכזי ואנחנו לא צריכים לסמוך על עושי שוק חיצוניים שימשיכו בכל העת לספק נזילות לבורסה.
סוגים שונים של בריכות נזילות
מאגרי הנזילות שתיארנו זה עתה פועלים ב-Uniswap בעיקר והם הצורה הבסיסית ביותר של מאגרי נזילות. פרויקטים אחרים הבחינו בטכנולוגיה הזאת והעלו כמה רעיונות מעניינים.
פרויקט Curve למשל, הבין שמנגנון ייצור השוק האוטומטי שמאחורי Uniswap לא עובד טוב במיוחד עבור נכסים שצריכים להיות בעלי מחיר זהה, למשל כמו מטבעות יציבים או סוגים שונים של מטבעות עם אותו ערך, כמו wETH ו- sETH. מאגרי Curve, על ידי הטמעת אלגוריתם מעט שונה, מסוגלים להציע עמלות נמוכות יותר בהחלפת מטבעות אלה.
רעיון הנוסף לבריכות נזילות שונות הגיע מ-Balancer שהבינו שאנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו להחזיק רק 2 נכסים במאגר ולמעשה Balancer מאפשר להגיע ל-8 אסימונים במאגר נזילות יחיד.
סיכונים
כמו בכל דבר ב-DeFi עלינו להבחין בסיכונים פוטנציאליים. מלבד סיכוני ה-DeFi הסטנדרטיים כמו באגים בחוזים חכמים, גישת מנהל מערכת ייחודית וסיכונים מערכתיים, עלינו להוסיף שני סיכונים חדשים – הפסדים בלתי פוסקים ובריכות מאגרי נזילות – עוד על אלה במאמרים הבאים.
אז מה דעתך על מאגרי נזילות?
