אם אתם בעניין של סרטון תוכלו לצפות בוידאו הבא:
מעבר מהיר
היסטוריית המערכת הפיננסית
המערכת הפיננסית שאנו מכירים כיום עברה בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית אדירה.
ההתקדמות התחילה מניסיונות מוקדמים שהחלו כבר בשנות העשרים, לייעל את דרכי המימון עם הופעת מכונות חשבונאות וכרטיסי ניקוב. בעקבות כך, ולאחר מספר שנים, מחשבים הם אלו שהאיצו את המערכת הבנקאית באופן משמעותי החל משנות ה-50.
המהפכה הבאה הייתה המצאת כספומטים וכרטיסי אשראי שהחלו להיות פופולריים בשנות השבעים. אלמנט חשוב נוסף במערכת הפיננסית שהופיע בשנות ה-70 הוא שוק המניות שהחל לעבור שינוי קיצוני. את המפגש הפיזי של סוחרים לקניית מניות, החליפו מחשבים.
משנות ה-90, הודות לאימוץ ההולך וגדל של האינטרנט, המערכת הפיננסית הממוחשבת צברה תאוצה. גישה לחשבונות בנק, ביצוע העברות בנקאיות, קניית מניות ופעולות נוספות התאפשרו בנוחות לביצוע ישירות מהבתים.
ואז הגיעה מהפכת הפינטק. PayPal, Robinhood, TransferWise, וסטארט-אפים אחרים בתחום הפינטק גילו את הגישה הטכנולוגית. חברות טק לא-פיננסיות הציעו למשתמשים גישה חלקה לשירותים פיננסיים – חוויה שונה לחלוטין בהשוואה לממשקי המשתמשים הבנקאיים המסורבלים.
למרות מאה השנים של חידושים פיננסים, המערכת רחוקה מלהיות מושלמת.
– מסחר במניות, אגרות חוב ומכשירים פיננסיים אחרים יכול להיערך מספר ימים עד לביצוע סליקה סופית והתהליך מחייב הון אנושי עצום המעורב בביצוע.
– החלטות מפתח המשפיעות על מיליונים אם לא מיליארדי אנשים מתקבלות מאחורי דלתות סגורות על ידי קבוצה של מעטים.
– שערוריות בנקאיות של מיליארדי דולרים מתגלות חודשים אם לא שנים לאחר המעשה.
– ישנו חוסר יעילות מסיבי ועלות גבוהה כשמדובר בשירותי בנקאות והעברות בנקאיות בינלאומיות.
– ישנו חוסר שיווין משום שהגישה לשירותים פיננסיים חסומה למיליארדי אנשים שאינם מחזיקים חשבון בנק ברחבי העולם.
– בנקים שמעסיקים אלפי עובדים רק כדי לשמור על תהליכים לא יעילים, מחייבים עמידה בתקנות הבנקאות המשתנות ללא הרף.
– ישנו חסם כניסה גבוה במיוחד עבור שחקנים חדשים, מה שהופך את האפשרות לפתוח חברה פיננסית למשהו שהוא כמעט בלתי אפשרי אם אין לך גישה לכמות הון עצומה. מה שגורם לעצירת חדשנות.
– התשתית הפיננסית כולה מורכבת ממערכות שנבנו בטכנולוגיות ואלגוריתמים פרטיים, כך שכל חברה צריכה לבנות שוב מערכות מאפס.
– ממשקי המשתמשים היפים שמספקות חברות הפינטק מכסים רק את העובדה שהמערכת הפיננסית בנויה על יסודות ישנים ולא יעילים. פעולה שנראית מיידית עבור המשתמש, יכולה לקחת ימים עד לעיבוד מלא מאחורי הקלעים.
במילים אחרות, עמוד השדרה של המערכת הפיננסית לא התפתח הרבה מאז שהוצגו המחשבים. זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים משהו חדש, משהו טוב יותר, שיכול לטפל בכמה מהבעיות הללו.
וכאן נכנסת לתמונה המערכת פיננסית מבוזרת – DeFi
דיפיי, במקום להסתמך על תשתית ישנה ולא יעילה, ממנפת את כוחם של קריפטוגרפיה, ביזור ובלוקצ’יין לבניית מערכת פיננסית חדשה.
מערכת שיכולה לספק גישה לשירותים פיננסיים מוכרים כמו תשלומים, הלוואות ומסחר בצורה יעילה, הוגנת ופתוחה יותר והיא בעלת יכולת מעקב והיסטוריה שאינה ניתנת לזיוף.
בואו נמנה את היתרונות של הטכנולוגיה על פני המערכת הפיננסית המסורתית:
יעילות – מכיוון שכל הפעולות מתבצעות כמעט באותו הרגע, לא משנה שצדדי המסחר עשויים להיות במיקומים גיאוגרפיים שונים לחלוטין עם חוקים ותקנות שונים, הפעולה תתבצע מיד. נוסף על כך, רוב פרוטוקולי דיפיי יכולים לפעול ללא מעורבות אנושית או מעורבות מינימלית לחלוטין.
יחס שווה – מכיוון שאין צורך בהרשאה למוצרים הפיננסים, כולם מקבלים את אותו היחס. הדולר של כל אדם מקבל את אותו היחס מהמערכת גם אם יש לאדם מסויים מילאד דולר וגם אם יש לו 10 דולרים.
ללא צורך בהרשאה – כיוון שלכל העולם יש דפדפן וחיבור לאינטרנט, כולם יכולים לגשת לדיפיי. אין אימות מסמכים, אין צורך לספק דוחות הכנסה או פרטים אישיים. סוג הלאום או גזע שלך לא משנה לטכנולוגיה – כולם מקבלים את אותו היחס.
עמיד בפני צנזורה – אין אפשרות לצנזר את דיפיי מכיוון שאף גורם אינו יכול למנוע גישה לשירותים אלה. אפילו שחקנים רעים לא יכולים לשנות את הכללים במידה והמערכת מבוזרת מספיק.
המערכות שקופות לחלוטין וכל אדם יכול לאמת מידע לבדו מבלי הצורך לתת אמון באף אחד.
קוד פתוח – כולם יכולים לבנות אפליקציות דיפיי חדשות ולתרום למערכת האקולוגית. בניגוד למימון המסורתי, אפליקציות חדשות יכולות למנף את הפרוטוקולים הקיימים ולהתבסס על פתרונות קיימים.
נוסף על כך, הכל שקוף ונראה בבלוקצ’יין. נפח המסחר, מספר ההלוואות וסך החוב. ניתן לבדוק את כל אלה בצורה אמינה בבלוקצ’יין.
כל זה אפשרי בזכות המצאתם של ביטקוין ואיתריום והמוצרים המתבססים עליהם. במיוחד איתריום, כפלטפורמת חוזים חכמים המאפשרת ליצור כל יישום פיננסי שתבחרו. בגלל מאפיינים אלה, איתריום הפך לבלוקצ’יין מועדף עבור הרוב המכריע בתחום הדיפיי.
המימון המבוזר חווה לאחרונה צמיחה אדירה.
חלק מההוכחות לכך הם:
הערך הכולל הנעול בדיפיי – הערך מייצג את המטבעות הנעולים בפרוטוקולי דיפיי שונים כמו פלטפורמות הלוואות, בורסות מבוזרות או פרוטוקולי נגזרים.
הערך הנעול צמח מ-1 מיליארד דולר באפריל 2020 למעל 32 מיליארד דולר בפברואר
2021.
הערך הנעול, הוא בעיקרו המדד לרמת הבטיחות של הפרוטוקול.
כלומר, אם בפרוטוקול נעולים 10 דולרים נעולים, יש להאקרים מוטיבציה של 10 דולרים לפרוץ אותו. אם בפרוטוקול ישנם 10 מיליארד דולרים נעולים, יש להאקרים 10 מיליארד סיבות לשבור אותו.
במילים אחרות, הבטיחות של פרוטוקול שלא נשבר עם 10 מיליארד במשך שנה, גבוה מזו של פרוטוקול עם 10 מיליון שלא נשבר שנה.
נפח מסחר – מדד חשוב נוסף הוא נפח המסחר בבורסות מבוזרות.
נתון זה צמח מכ-0.5 מיליארד דולר באפריל 2020 למעל 50 מיליארד דולר בינואר 2021 – עלייה של פי 100.
נפח המסחר באיתריום הגיע ליותר מ-1 טריליון דולרים בשנת 2020. יותר מפייפאל.
נתונים אלו לא מתייחסים רק למטבעות קריפטוגרפיים שכידוע יכולים להיות תנודתיים למדי. מטבעות יציבים העוקבים אחר ערך מטבעות פיאט, כמו הדולר האמריקני, חוו גם צמיחה אדירה במערכת האקולוגית של דיפיי.
שווי השוק של USDC – מטבע יציב פופולרי שמשמש את טכנולוגיית דיפיי, עלה מ-1 מיליארד דולר באפריל 2020 ליותר מ-6 מיליארד דולר בשנת 2021. מטבע נוסף, DAI, עלה מ-100 מיליון דולר באפריל 2020 לכמעט 2 מיליארד דולר בשנת 2021.
גרף הצמיחה של טכנולוגיית הדיפיי
בעיות במימון המסורתי
עכשיו, כדי להבין טוב יותר את למה הערך שמביא איתו המימון המבוזר, בואו נעבור כמה בעיות נפוצות במימון המסורתי ונראה כיצד ניתן לטפל בהן באמצעות דיפיי.
נתחיל ממצב קרה בתחילת 2021 בשוק המניות – סאגת Gamestop המפורסמת.
לאחר שהתגלה כי חלק מקרנות הגידור ביצעו שורט במניית Gamestop – GME – משתמשים בקבוצת Reddit – וול סטריט בטס – החלו לקנות GME מכיוון שהם האמינו שהדבר עלול להעלאת מחיר המניה, שתביא לכך שקופות הגידור יצטרכו לקנות מניות בשביל להחזיר את המניה ההפסדים מהשורט שביצעו, וכך לעלות עוד יותר את מחיר המניה.
בשלב מסוים, רובינהוד ועוד כמה חברות פיננסיות אחרות, הגיעו להחלטה שנויה במחלוקת להשבית את האפשרות למכור GME ועוד מניות אחרות.
מצב כזה פשוט לא יתאפשר בבורסה מבוזרת כמו Uniswap.
אין מי שיכול להשבית או לשנות את יכולות המסחר בפלטפורמה. אין רשות אחת שמקבלת החלטות בשם המשתמשים.
מצב זה חושף בעיה נוספת – החלטות המתקבלות בדלתיים סגורות.
קבוצה של אנשים שמחליטה לסגור את המסחר? או אולי חבורת בנקאים שמחליטים מהי הריבית הטובה ביותר עבור מיליוני אנשים?
בדיפיי, שיעורי הריבית מותאמים באופן אוטומטי בהתבסס על פרמטרי ההיצע וביקוש ומהסיכון של נכסים מסוימים המוגדרים על ידי הפרוטוקול.
גם אם פלטפורמות הלוואות מסוימות של דיפיי מאפשרות לשנות פרמטרי סיכון מסוימים, כל ההחלטות נראות לעין ציבורית והשינויים צריכים לעבור הצבעה על ידי אנשים רבים השולטים בפרוטוקול.
בעיה נוספת חשובה – למה לשלם 10-30% משווי ההעברה הבנקאית רק כדי לשלוח כסף ברחבי העולם? ב- דיפיי ניתן לשלוח מטבעות יציבים מבוססי דולר בעמלות מופחתות הרבה יותר. הם יגיעו בשניות בודדות.
כאשר מסחר נמדד בשניות במקום בימים, הסיכון של הצד הנגדי מופחת באופן דרמטי.
חשבונאות? כל ההיסטוריה זמינה לציבור בבלוקצ’יין, כך שהחשבונאות הופכת להיות סופר קלה ויכולה להיות אוטומטית לחלוטין. זה יכול להפחית באופן דרמטי את ההון האנושי הדרוש.
גישה לא שווה לשירותים פיננסיים? לפרוטוקול של דיפיי לא אכפת מי אתה – הוא פשוט עוקב אחר כללים שהוגדרו מראש והם זהים לכלום.
האתגרים של טכונולגיית דיפיי
למרות שטכנולוגיית דיפיי נותנת ערך רב וייחודי, גם לה יש אתגרים
– הטכנולוגיה נותנת אחריות רבה יותר למשתמשים שכעת הם הבעלים של הנכסים שלהם, ולכן עליהם לוודא שהם מאחסנים אותם בצורה מאובטחת.
– כמו כן, ישנם עדיין סיכונים רגולטוריים מסוימים. למרות שלא ניתן לאכוף מסמכים כמו KYC או AML בפרוטוקולי דיפיי עצמם, הרגולטור עשוי לנסות לאלץ ספקי ארנקים או צוותי פיתוח האחראים לפרוטוקולים מסוימים להוסיף דרישות KYC לממשקי המשתמש שלהם.
– נפח המסחר הוא נושא נוסף שיש להתמודד איתו. הפופולריות של דיפיי הביאה לדרישה אדירה בתחום הבלוקים של איתריום. נפח המסחר הגבוהה גורם לדמי הגז (עלויות העסקה) להיות גבוהים. אנו שומעים לפעמים על עלויות עסקה של $10 ואפילו 50$ בבורסת Uniswap.
– בעיית נפח המסחר העולה כבר נמצאת בשלבי פתרונן עם שדרוג איתריום2 או שכבה שניה לבלוקצ’יין. תוכלו ללמוד עוד על כך כאן.
– פריצות הן אתגר נוסף בתחום הדיפיי מה שהופך את השימוש בפרוטוקולים מסוימים, במיוחד כאלה חדשים, למסוכנים.
למרות אתגרים אלו, טכנולוגיית דיפיי היא חידוש אדיר. ואני מאמין שפתרון חלק מהאתגרים הללו הוא רק עניין של זמן.
לסיכום
אז מה יקרה למימון המסורתי אם דיפיי ימשיך להתפתח ולצמוח בקצב גבוה?
באופן אישי אני חושב שהמימון המסורתי יצטרך להסתגל במהירות למצב החדש, אחרת ישנו סיכון שלאט לאט הוא יהיה לא רלוונטי. כמו בכל שאר השינויים הטכנולוגיים הגדולים, הם קורים לעתים קרובות בהדרגה, ואז בבום.
כנראה שנראה מהר מאוד כמה מבעלי התפקידים מנסים לנצל את האפשרויות של דיפיי. לדוגמא, על ידי מינוף או גישה לריבית נוחה יותר באחד מפרוטוקולי דיפיי. סביר להניח שהפעולות יתחילו בחברות הפינטק שכבר עוסקות בקריפטו אבל לא אתפלא לראות בנקים משתמשים בדיפיי בעוד כמה שנים.
ישנם גם הרבה תחומי מימון מסורתיים שיכולים להרוויח משמעותית ממעבר לדיפיי. לדוגמה, במקום להנפיק מניות לציבור, חברות יכולות להנפיק מטבעות דיגיטליים ולנצל את הנזילות של כל העולם. נוסף על כך, אנשים המשקיעים במטבעות דיגיטליים יכולים להשאיל אותם ולהניב תשואה נוספת על השקעתם או להשתמש בהם כבטוחה ללקיחת הלוואה.
סביר מאוד גם שדיפיי תהפוך לעמוד השדרה החדש של המערכת הפיננסית. עם ממשקי משתמש פשוטים, רוב האנשים אפילו לא יידעו שהם משתמשים בטכנולוגיה, בדומה לאופן שבו הם לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים של אפליקציית המסחר המסורתית שלהם.
אז מה אתה חושב על עתיד הפיננסים? לכמה גדול דיפיי תהפוך?
בפרק הבא נלמד את בסיס טכנולוגיית ה-DeFi, התכונות והפרויקטים המרכזיים בתחום.
אם אפשר קצת יותר הסבר על מה שכתבתם שדיפיי מאפשר בעקבות החוזים לנהל משא ומתן ללא צד ג’ .
הרי חייב להיות שכדי לגבות את הכסף אני מאפשר לחוזה לגבות ממני את מה שצריך .אז אני בעצם צריך לנעול את הכסף בחוזה כדי להשלים עסקה. כדי שהצד השני יסמוך עלי.
או איך בדיוק זה עובד
היי רפי,
כפי שרשמת, כדי לבצע עסקה, מנוסח חוזה חכם המפרט את התנאים המפורטים לקיום העסקה, בתוך החוזה ננעל גם הסכום שאותו הצדדים מוכנים לשלם, בעת הגעת תנאי העסק למימוש, הכסף מועבר ישירות לצדדים הרלוונטים.
תוכל לקבל דוגמאות פרקטיות ומעשיות במאמר השני שפרסמנו בסדרה, המדבר על פרוייקטים של DeFi שרצים כבר היום
האם יש קשר בין תנועת הDefi למטבע הDefiChain? תודה על המידע
היי אביב,
DeFi היא תפיסה אידאולוגית, שטוענת שצריך לבצע ביזור למוצרים הפיננסיים כמו שאנחנו מכירים אותם היום,
DefiChain הנה פרוטוקול שמביא את התפיסה הזאת ליישום פרקטי, על גבי רשת הביטקוין, בשונה מרוב הפרוטוקולים של DeFi שמתבססים על רשת האת׳ריום.