לאחרונה (26.07) קהילת הקריפטו הופתעה לשמוע שהבנק גולדמן סאקס הגיש בקשה לוועדה לניירות ערך האמריקאית (“sec”) ליצור קרן סל שתספק חשיפה לסקטור המימון המבוזר (“DEFI”).
יש לציין כי אין זאת הבקשה הראשונה שמונחת בפני הוועדה לאישור קרנות סל שמתמקדת במטבעות קריפטוגרפים. קהילת הקריפטו מייחלת כבר שנים לאישור קרנות מסוג זה שכן הן יסירו חסמים רבים וצפויות לאפשר לעוד משקיעים להיחשף לסקטור; יחד עם זאת, יודגש שההכרעה בבקשות הללו נדחו כבר מספר רב של פעמים. אבל רגע, אם בסך הכל מדובר בעוד בקשה שתשב על שולחנם אז על מה כל המהומה?
ובכן ראשית זאת למעשה הבקשה הראשונה לקרן שתתמקד ספציפית בתחום המימון המבוזר ושנית גולדמן סאקס הוא אחד מהבנקים החזקים והמובילים בעולם. רבים ראו בבחירה שלו ליצור קרן סל מסוג זה כגושפנקה משמעותית מגוף ממסדי-שמרני לטכנולוגיית הבלוקצ’יין כאפיק השקעה לגיטימי. למול כל אלה, ניתן להבין מדוע רבים שמחו לשמוע על מה שממבט ראשון נראה כצעד נוסף אל עבר חיק הקונצנזוס של עולם ההשקעות.
ללא ספק גם מדובר באקט סימלי במיוחד, אותו הבנק שאותו שואפת להחליף טכנולוגיית המימון המבוזר, לפתע נראה כמקדם אותה; לשם המחשה זה כאילו שחברת בלוקבאסטר הייתה משקיעה בנטפליקס. האם יש בכך מן ההכרה ביכולת הפוטנציאלית של הטכנולוגיה החדשה להחליף את הבנקים?
לא כל כך מהר. קריאות השמחה נפסקו כאשר התחוור מה בדיוק תכלול אותה הקרן. הקרן למעשה אינה צפויה לספק חשיפה לאף אחד מהפרויקטים המובילים בתחום כגון aave, synthetix ו-link. לעומת זאת, הקרן כן תכלול כ-20 מניות של חברות גדולות ומוכרות כמו סיסקו, נוקיה וסוני. אם אתם מעקמים את פרצופכם בשאלה מה הקשר בין אלו לבין תחום המימון המבוזר תשמחו אולי לדעת שאתם ממש לא היחידים שמתקשים לחבר בין הנקודות.
מיד עם היוודע על הרכב הקרן הועלו האשמות שונות נגד גולדמן סאקס. יש שטענו שהבנק מנסה למעשה לרכב על “ההייפ” ששטף אותנו בשנה האחרונה תוך הטעיית ציבור המשקיעים הלא מלומד. טענה נוספת שעלתה היא שלמעשה מדובר בניסיון מתוחכם של הבנק להרחיק כספי משקיעים מהתחום תוך סיפוק של הצורך שלהם לקבל חשיפה לתחום. לצד זאת יש שהאשימו את הבנק בניסיון להרחיב ולעוות את ההגדרה של מימון מבוזר, שוב, בניסיון לבלום את צמיחתו. מה מבין טענות אלו נכונות אם בכלל? ובכן הגם שיש בהם הגיון, כנראה שלעולם לא נדע בוודאות מה בדיוק מנסה גולדמן סאקס להשיג במהלך זה.
יש לציין כי חלק מהחברות האלו אכן הצהירו שהן עובדות על פיתוחים בתחום הבלוקצ’יין, אך לא ברור היכן המאמצים האלה עומדים והאם יש להם בכלל קשר לתחום המימון המבוזר. לצד זאת, עולה השאלה האם ניתן להכליל רשת בלוקצ’יין תאגידית תחת ההגדרה של תנועת המימון המבוזר אשר שואפת כמובן לייתר את הצורך באותם גופים מתווכים (“the middle man”).
האכזבה שהגיע אחרי הידיעה הראשונית מובנת, אך לא בטוח בכלל שיש לפטור את ההתפתחות הזאת כשלילית או מינורית. למרות שהקרן עצמה לא תמלא את ייעודה ככלי להשקעה בפרויקטים מובילים בסקטור, עדיין יש בכך ולו במעט להעיד על הדרישה של ציבור המשקיעים להיחשף אליו; דרישה כה גדולה עד כדי כך שאפילו אחד הבנקים הגדולים והחזקים בעולם כבר אינו מסוגל להתעלם ממנה. בנוסף, הקרן עדיין מהווה סוג של הכרה מבנק משמעותי והיא אולי תסייע בהגברת ההיכרות של הציבור עם המונח “defi”.
כמו כן, מומחים מעריכים שלקרן הזאת יש סיכוי טוב יותר להיות מאושרת ביחס לשאר הבקשות שמתמקדות באיתריום ובביטקוין, דווקא מכיוון שהיא מרוקנת מתוכן ולמעשה כוללת רק מניות של חברות מוכרות ומבוססות. אבל אם תאושר, למעשה תיצור תקדים כקרן ששואפת להתמקד בתחום, ולא מן הנמנע שתקדים זה יסייע באישור קרנות דומות שאינן מרוקנות מתוכן.
בנימה אחרונה, הידיעה הזאת היא דוגמא מעולה לרכבת ההרים המהירה שמאפיינת את החדשות בתחום. והנה זמן קצר אחרי שגילינו שהשמועות על אמזון התבדו וכבר הספקנו בכלל לשכוח מהשמועות על אפל (שהתבדו גם כן), קיבלנו דוגמא נוספת לכך שבתחום הזה צריך לעיתים לחכות זמן מה עד שהתמונה המלאה מתבהרת.
