נתחיל עם ההגדרה הפשוטה של כריית ביטקוין ומשם נצלול לעומק בשביל להבין טוב יותר:
כריית ביטקוין היא תהליך של אימות עסקאות הביטקוין על ידי פתרון חידה מתמטית הדורשת כוח חישוב רב. הכורים שהצליחו, אחרי השקעה מרובה ומאומצת, לאמת את העסקאות ראשונים, מתוגמלים במטבעות ביטקוין חדשים.
מעבר מהיר
מדוע צריכים לכרות ביטקוין?
צרכני העולם נוטים להאמין בכסף הפיאט (הכסף אותו הממשלות מייצרות), משום שהוא מגובה על ידי הבנקים המרכזיים של המדינות.
אחד מהתפקידים של הבנקים המרכזיים הוא הדפסת כסף חדש. הבנקים כפופים לממשלות, ופועלים תחת חוקים שקבעו ממשלות אלה – כמו חוקים נגד זייפנים.
בנוסף לכך, העברת התשלומים גם היא מגובה על ידי גופים מרכזיים. לדוגמא, כאשר אתה מבקש לרכוש מוצר באמצעות כרטיס האשראי, העסקה מועברת על ידי אחת מחברות הסליקה ויזה, מאסטרכארד ועוד.
חברות אלו מאמתות את העסקאות ומונעות הונאות.
ביטקוין אינו שייך לגוף מרכזי או לממשלה, והוא למעשה מנוהל על ידי רשת מחשבים הנקראים “כורים”. למעשה, הם אלו שמבצעים את התפקידים של הממשלות ושל החברות הריכוזיות, כמו מאסטרכארד או ויזה.
השאלה המתבקשת היא, איך הביטקוין יכול לשמור על אמינותו?
התשובה טמונה בכורי הביקויין, שלהם ישנם למעשה 4 תפקידים:
- אימות עסקאות.
- מניעת זיופים (Double spending).
- אבטחת הרשת.
- ייצור ביטקוין חדשים.
בשביל להבין טוב יותר, בואו ניתן דוגמא:
בוב מבקש להעביר לשרה כסף והוא מקווה שיתקיימו שלושת הסוגיות הבאות:
הסוגיה הראשונה – שהכסף לא ייעלם בדרך על ידי צד שלישי.
הסוגיה השניה – שהעסקה תירשם בפנקס עסקאות.
והסוגיה השלישית – שהכסף לא יהיה מזוייף.
כפי שאמרנו קודם, כיום חברות צד שלישי מבטיחות את ביצוע הסוגיות הנ”ל.
בביטקוין, לעומת זאת, הכורים הם אלו המבטיחים שהביטקוין יעבור צד, ללא חשש מזיופים וירשם בספר החשבונות – הבלוקצ’יין.
איך מתבצע תהליך הכרייה?
בשביל שכורים יתוגמלו במטבעות ביטקוין חדשים עליהם לעמוד בשני יעדים:
אימות עסקאות: עליהם לאמת עסקאות בשווי של 1 מגה ביט. מדובר בנפח קטן. לעיתים מדובר בעסקאות בודדות ולעיתים בכמה אלפים – תלוי בעומס העסקאות שברשת.
הוספת בלוק: הכורים צריכים להוסיף בלוק לשרשרת הבלוקים. הוספת הבלוק נעשית על ידי חישוב בעיה מתמטית מורכבת, מה שמכונה Proof of work.
הבעיה המתמטית היא למעשה מציאת מספר המורכב מ 64 ספרות המכונה “hash”. לא מדובר על פתירת משוואה מסובכת ע”י חישובים, אלא פתירה ע”י ניחושים.
במקרה של ביטקוין, לא מדובר רק בפתרון החידה אלא גם על מהירות. הכורה הראשון שהצליח לפתור את החידה הוא זה שיזכה בביטקוין החדשים שנוצרו. התגמול מגיע כפיצוי על ההשקעה בזמן ובאנרגיה.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו, הכורה מתוגמל ב12.5 ביטקוין חדשים בכל בלוק, אך כמות התגמול מופחתת בכל 210,000 בלוקים בחצי. לפיכך בסוף השנה ירד הגמול ל 6.25 ביטקוין לכל בלוק.
והנה אנחנו צוללים לדוגמא שתסביר טוב יותר את התהליך:
בוב כותב מספר ושומר אותו במעטפה – נניח מספר 29. בוב מבקש משני חבריו לנחש את המספר והמנצח הוא מי שהגיע למספר ראשון. ברור שלחברים יש אין-ספור ניחושים.
אם חבר A מנחש את המספר 22 הוא מפסיד משום, ש22 קטן מ29. ואם חבר B מנחש את המספר 38 הוא מפסיד, משום שהמספר גדול ממספר המטרה.
כלומר המנצח יהיה רק מי שהגיע בדיוק למספר 29.
על אותה הקבלה עובדת החידה של ביטקוין, רק בהבדל משמעותי ומכריע: התהליך מורכב מהרבה יותר מספרים אפשריים. והרבה יותר משתתפים המנסים להגיע למספר הנכון.
כורי הביטקוין משתמשים בכוח חישוב חזק, בשביל להריץ מהר ניסיונות לנחש את המספר הנכון.
הקושי שבכרייה
בגלל שכריה היא למעשה תחרות, שבה מנצח הכורה הראשון שהצליח לנחש את התשובה הנכונה, כוח מחשוב חזק הוא הגורם המכריע בזכיה בבלוק. ככל שישנם יותר כורים המנסים לכרות את הבלוק, כך הקושי גובר, ואיתה גובר גם ההכרח בבטיחות הרשת.
אם בשנותיו הראשונות של הביטקוין עוד היה אפשר לכרות באמצעות מחשבים ביתיים, כיום, עקב התחרות הגוברת, יש צורך בחומרה המספקת כוח מחשוב חזק – hash חזק. חומרה בעלת כוח מחשוב חזק נמצאת במכשירי כריית הביטקויין, ובכרטיסים גרפיים שנבנו במקור עבור משחקי מחשב, ומשמשים בכרייה.
הכלי הפופולרי ביותר כיום לכרייה הוא ASIC – מכשיר שיוצר במיוחד בשביל כריית ביטקוין, ואין לו שימוש אחר מלבד זה.
רמת הקושי של כריית ביטקוין מתעדכנת בכל 2016 בלוקים. למעשה, באופן קבוע, המערכת בודקת בכל 2016 בלוקים את רמת הקושי של הכריה לפי הבלוק האחרון ומעדכנת את עצמה. 2016 בלוקים נוצרים בממוצע בכל שבועיים.
הסיכוי שלכם להצליח, וכמה מילים על בריכות כרייה
אם תחליטו לכרות ביטקוין עצמאית סביר להניח שתכשלו, גם אם תרכשו את ה-ASIC הטוב ביותר. הסיבה היא שאתם בעמדת נחיתות מול חוות הכרייה הענקיות.
בריכות הכריה הם למעשה קבוצה של כורים המשתפים את כוח המחשוב שלהם ביחד בשביל לזכות בביטקוין החדשים שנוצרים. את הזכיה הם מחלקים ביניהם.
כיום, בריכות הכרייה אחראיות על יותר מ80% מכריית הביטקוין.
חלוקת משאבי כרייה נכון לשנת 2019
אז האם כדאי לכרות ביטקוין?
עכשיו אחרי שהבנתם מהי כריית ביטקוין נשאר להבין האם כריית ביטקוין כדאית עבורכם. בשביל זה יש לבחון מספר סוגיות:
עלות החומרה: רכישת החומרה והמכונות היא הצעד הראשון בכרייה. לכן, כבר בהתחלה, אפשר להעריך את כדאיות ההשקעה בכרייה – פשוט לפי עלות החומרה. ישנם סוגים רבים של מכונות איתם ניתן לכרות ביטקוין,
עלות חשמל: היות וכוח החישוב דורש צריכת חשמל גבוהה, יש לבחון, תחילה, את עלות החשמל במדינה בה אתם מתכוונים לכרות. כורים רבים מפעילים חוות כרייה במדינות בהן החשמל זול.
לכן יש לבדוק כמה אתם משלמים, בערך דולרי, עבור כל קילווואט של חשמל. לרוב, ניתן למצוא זאת בחשבון החשמל החודשי. .
צריכת חשמל: על ההשקעה בחשמל משפיע גם מכשיר כרייה שאתם מתכוונים לרכוש, כי כל מכשיר צורך כמות חשמל שונה. מצד שני, בהתאם לגובה צריכת החשמל של המכשירים ניתן לבחור את המכשיר המתאים לכם להשקיע בו.
עמלת בריכה: אם אתם מתכוונים לכרות ביטקוין בעזרת בריכת כרייה יש לחשב את העמלה שגובה הבריכה. בד”כ מדובר בעמלה של 2% מגובה ההכנסות.
מחיר הביטקוין: כאמור, התמורה המתקבלת בעבור הכרייה משולמת בביטקוין. אתם צריכים להבין את השיקולים, ולהחליט אם אתם מתכוונים להמיר את הביטקוין ישירות עם קבלתו או לשמור אותו לזמן ארוך יותר.
אם בחרתם לפדות אותו בזמן קבלתו, יש לחשב גם את עמלת ההמרה של הביטקוין לשקלים. אבל קחו בחשבון, שאם בחרתם לשמור אותו לטווח ארוך, יהיה קשה לחשב את הרווח/ההפסד מפני שקשה לחזות את מחירו העתידי.
קושי הכרייה: את הרווח הנוכחי אכן תוכלו לחשב, אך כפי שהסברנו במאמר, קושי הכרייה משתנה בכל 2016 בלוקים. לכן, יהיה קשה לחזות את קושי הכרייה בעתיד. אם קושי הכרייה ירד תרוויחו יותר ואם יעלה – תרוויחו פחות.
כפי שהבנתם, על בסיס הערכה עתידית ניתן לחזות רק את ההוצאות והתקבולים של השקעה בכרייה, אך לא ניתן לקבוע בוודאות את הכדאיות. זאת בגלל ההיבטים והפרמטרים המשתנים שלה.
אז בשורה התחתונה – לכרות? או לא לכרות?
עכשיו,אחרי שהבנתם מהי כריית ביטקוין, ועם הכלים שבידיכם, תוכלו להחליט אם ברצונכם לכרות. רק זיכרו שישנן השקעות נוספות בעולם הביטקוין אותן תוכלו לבצע – כמו קניית ביטקוין, השקעה בחוזים עתידיים, כריית מטבעות נוספים ועוד.
מעניין
האם הבנתי נכון שרק הראשון שמפצח את הקוד מקבל את הביטקויין או גם אלו שפיצחו אחריו מקבלים בהתאם
למה מפסיקים לכרות אחרי 21 מליון מטבעות ?
כדי שהערך של המטבע יישמר.
כתוב מצוין ומעניין
קשקוש בלבוש – “כוח חישובי רב”….. קיקיוני לחלוטין!
זה כמו שאני אגיד שכדי לגרום לך שיהיה מחר יותר חם, צריך ללחוץ חזק יותר על הידית של החום
כתוב יפה ומעניין, סופסוף הבנתי מה זה כריית קריפטו
עסקי אויר. זיהום סביבתי עדיף קאזינו גם עם מגנט ברולטה
מי שהמציא את מטבע הביטקוין .. לא היו לו האמצעים לפיתוח או השקעה בכרייה ..
איך התפתח אם כך התחום ??
היי יעקב,
בתחילת הדרך לא היה צורך בהקשעה מרובה לכרייה.
הקושי של הכרייה גדל ככל שהתפתח המטבע. לכן, בתחילת הדרך סטושי נאקמוטו בעצמו כרה מטבעות (:
שיטת פירמידה.
הכל יצנח במכה אחת גדולה.
לא מבין למה את זה לא מסבירים ומראים.
זה פשוט שיטת הפירמידה!!!
לגמרי כך זה פירמידה אחת גדולה אבל לפעמים פירמידות זה בעצם כל דבר בעולם אם תחשוב על זה (כל השקעה)
בסיום שטות של בטלנים
חסר מידע בסיסי ביותר על כל נושא המטבע הדיגיטלי. לי זה נשמע כמו פרדוקס: “ביטקוין נוצר מכריית ביטקוין, שזה לאמת עיסקאות שנעשות בביטקוין”. אבל איך נוצרה המטבע הראשונה? זה כמו שאני אומר לך שזהב עשוי מחיפוש זהב. הטירחה הגדולה שבכריית הזהב מייצרת את הזהב. דבר שני, איך מציאת 64 התוים הידועים מראש הינה פעולת אימות עיסקה? לי זה נשמע יותר כמו משחק מכור, לא?
כל עניין המטבע הדיגיטלי לא הובן לי בעליל