אחת הסכנות הגדולות ביותר שעומדות בפני האנושות, ויש שיגידו – הסכנה הגדולה ביותר שעומדת בפני כלל החיים על פני כדור הארץ – היא שינויי האקלים. בכל העולם אפשר לראות כיצד התופעות שנגרמות ממשבר האקלים הולכות ונעשות חמורות וקטלניות יותר משנה לשנה: הצפות ושטפונות, שריפות והמסת קרחונים, שטחים חקלאיים שהופכים לאזורי מדבר, גלים של פליטים ועקורים ואינספור מיני בעלי חיים וצמחים שהסביבה המשתנה בגלל הפעילות האנושית גורמת להיכחדותם.
חוקרים ואקטיביסטים המודעים למשבר ולחומרתו מצביעים לפעמים על ביטקוין כאחד התורמים לשינויי האקלים. הם מביעים דאגה מהאפשרות שהעלייה בפופולריות (ובערך) של ביטקוין תחמיר את המצב ותיתן תמריץ להגדלת הזיהום. בגלל הגידול בביקוש לחשמל הנדרש לכריית המטבעות הווירטואליים. ואכן, הנתונים מדאיגים למדי. כמות החשמל הנדרשת לכורי הביטקוין מקבילה לכמות החשמל שצורכת מדינה בינונית. ההערכות מדברות על כך שרשת הכרייה גורמת לפליטת גזי חממה כמו ניו-זילנד כולה.
מקור: digiconomist.net/bitcoin-energy-consumption
ניתן לטעון כנגד הנתונים האלה שצריכת חשמל לא מעידה בהכרח על גידול בפליטת גזי החממה. אפשרות ייצור הביטקוין איננה מוגבלת מבחינה גיאוגרפית, ולכורים יש תמריץ לחבר את מכונות הכרייה שלהם למקורות החשמל הזולים ביותר, כמו – עודפי ייצור מתחנות הידרו-אלקטריות או אנרגיה מתחדשת. מצד שני, אותו תמריץ גם מעודד הקמת חוות הכרייה במדינות עולם שלישי שצריכת האנרגיה שלהן מבוססת בעיקרה על פחם, ממקורות האנרגיה המזהמים ביותר.
חשיבות הוויכוח
הדיבייט בנוגע לזיהום שכריית הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים נמשך, וטוב שכך. גם אלה מאיתנו שמאמינים שביטקוין וקריפטו הם העתיד צריכים לתמוך בהמשך המחקר בנוגע להשלכות הבלתי רצויות של התעשייה – שהרי עם כל הכבוד לעתיד הכלכלי של כל אחת ואחד מאיתנו, אם מגמת שינויי האקלים תמשיך ותחריף העתיד של כולנו עלול להיות קודר.
בחירת צד בוויכוח הזה היא מעבר ליכולתו של כותב שורות אלה. את ניתוח הנתונים והפקת התובנות אשאיר למומחים ולאנשים שמכירים את הנושא טוב ממני. ובכל זאת אנסה להציע פרספקטיבה אחרת וקצת יותר אופטימית בנוגע להשלכות הפוטנציאליות של תעשיית הקריפטו על הסביבה.
המאבק בשינוי האקלים – כישלון מתמשך
את משבר האקלים מנסים לפתור כבר עשורים. מאז ועידת ריו ב-1992, דרך פרוטוקול קיוטו שנחתם ב-1999 ועד להסכם פריז ב-2015 נראה שמנהיגי העולם אמנם מתחייבים לפעול להפחתת פליטת גזי החממה אבל בפועל כושלים שוב ושוב לעמוד בהתחייבות שלהם. אפשר לטעון שהסיבות למחדל המתמשך הן שחיתות, חוסר היכולת של הפוליטיקאים לתכנן לטווח ארוך וכדומה. כל אלה נכונים ומכעיסים, אבל ייתכן שהסיבה לכישלון העולמי במעבר מכלכלה מזהמת ומזיקה לכלכלה בת-קיימא היא עמוקה יותר.
כלכלה בסופו של דבר היא מערכת לייצור ערך. פעילות כלכלית היא סיכום כלל הפעולות שמטרתן להפוך משאבים וחומרי גלם למוצרים בעל ערך לאדם. הכסף, הדם שזורם בעורקיה של הכלכלה, הוא בעצם אמצעי שנועד לייצג את הקונספט האמורפי של "ערך" באופן שניתן להעביר אותו בין בני אדם במרחב ובזמן. אבל כאן יש בעיה גדולה, באג עצום במערכת – בעוד שהמשאבים הנדרשים לייצור הערך מוגבלים, ובעוד שהיכולת של הפלנטה לקלוט את הפסולת הנוצרת מתהליכי ייצור הערך מוגבלת – היכולת של הממשלות ושל הבנקים המרכזיים לייצר כסף אינה מוגבלת. רק בשנה האחרונה הבנק המרכזי האמריקאי הדפיס יש מאין יותר מ-20% מכלל כמות הדולרים שהודפסה מאז ומעולם. זוהי מגמה שרק הולכת וגוברת מאז המשבר הכלכלי הגדול של 2008.
בזמן שעוד ועוד דולרים מתווספים למערכת, הערך של הדולר הולך ויורד. הידיעה הזאת גורמת לנו לצרוך עוד ועוד, שהרי פשוט לא משתלם להחזיק את הכסף אצלנו. כל עוד אנחנו צורכים עוד ועוד, ליצרנים יש תמריץ ליצור מכשירים שתוחלת החיים שלהם מוגבלת. יצרן שימכור מוצר שיוכל להחזיק 30 שנה לא יעמוד בתחרות מול יצרניות אחרות שבכוונה מתכננות שהמכשירים שלהם יחזיקו מעמד בין שנתיים לחמש מקסימום. הן פשוט תמיד ימכרו יותר.
בתנאים האלה, האופן שבו אנחנו משתמשים במשאבי כדור הארץ ופולטים פסולת וגזים מזהמים לסביבה הוא בלתי ניתן לשינוי בלי זעזוע גדול. כל הרצון הטוב להילחם במשבר האקלים הוא חסר סיכוי מול מערכת שמתמרצת את הצרכנים לצרוך גם ללא צורך (בגלל השחיקה המתמדת בערך הכסף שלהם), ומתמרצת את היצרנים לכלות משאבים ולזהם בלי חשבון. זה לא נובע רק משחיתות או ממחשבה קצרת רואי של פוליטיקאים קטנים, השורש לבעיה הזאת הוא מהותי לאופן שבו פועלת הכלכלה העולמית ולאופן שבו עובד כסף הפיאט – ללא מגבלה, תוך צורך בלתי פוסק להמשיך ולהדפיס עוד ועוד ממנו כדי למנוע משבר כלכלי גדול.
הדרך לפתרון
ביטקוין נותן מענה אמיתי ושורשי לבעיה הזאת. כמות הביטקוין מוגבלת, ולעולם לא תחרוג מ-21 מיליון מטבעות. המשמעות היא שכל עוד יש ביקוש לביטקוין, תמיד יהיה משתלם יותר להחזיק בו מאשר להוציא אותו על מוצרים בלתי הכרחיים. אם אכן השימוש בביטקוין ייכנס למיינסטרים ההשלכות על אופן התנהלות הכלכלה כולה ייוכלו להיות מרחיקות לכת. כשבני אדם ימדדו ערך באמצעי שמוגבל בכמותו, שהוא דיפלציוני (שומר על הערך שלו) במקום אמצעי אינפלציוני שאינו מוגבל בכמותו – לצרכנים לא ישתלם לצרוך בלי חשבון, וכדי לעמוד בתחרות היצרנים יהיו חייבים לספק מוצרים בעלי תוחלת חיים גבוהה יותר. השיפור באופן ניצול המשאבים, וכנגזרת מזה – בכמות הפסולת והזיהום – יהיה בעל השלכות ארוכות טווח, שייתכן ויהפכו את הזיהום הישיר שנגרם מכריית הביטקוין לזניח.
התרחיש האופטימי הזה לא יוכל לעמוד בפני עצמו כמובן. יש מקום לרגולציה (חכמה! מתחשבת!) על אופן הכרייה כדי להפחית את הזיהום הנגרם ממנה. יש מקום להמשך שיפורים בקוד כדי להפוך את הרשת ליעילה יותר. יש מקום למעבר לשיטות כרייה פחות מזהמות, כמו proof of stake ואחרות. אבל בתמונה הכוללת ובראייה רחבה יש מקום גם לאמונה שבטווח הארוך ביטקוין יוכל להיות חלק מהפתרון למשבר האקלים, גם אם בטווח הקצר הוא חלק מהבעיה.
הבעיה עם הביטקוין היא פשוטה: תפוקתו מוגבלת באופן מלאכותי, ולכן צריכת האנרגיה שלו אינה תואמת את ביצועיו בפועל. בעצם, נדמה כי הביטקוין כלל אינו מעוניין עוד להיות כסף אלקטרוני שיתופי. לכן, יש להעדיף לו מטבע שכן מעוניין בכך ושתפוקתו מוגבלת אך ורק בגורמים אובייקטיביים כגון מגבלות הנדסת תוכנה, אשר מפתחיו מנסים כל העת לשפר ולתקן. המטבע הדומה ביותר לביטקוין אשר כולל את התכונות הללו הוא ביטקוין קאש – ממשיך דרכו הישיר של הביטקוין. אפילו בשלב זה, הביטקוין קאש מסוגל לספק דרישה הגדולה פי 30 מתפוקתו של הביטקוין, כשהוא משתמש בפחות מ-1% מהאנרגיה לכרייה, מסוגל לספק את כלל הדרישה של מספר חברות אשראי בינלאומיות, וכל זאת בעמלות של פחות מאגורה להעברה. ואפילו לא ציינתי כי מפתחיו אינם מושחתים, כי הקהילה שלו תוססת ומשגשגת, שניתן להשתמש בו לרכישה באלפי מקומות ברחבי העולם וגם באינטרנט. ההשוואה לביטקוין הקלאסי היא כמעט לא הוגנת.
פרטים נוספים וקישורים כאן: https://read.cash/@IsraeliBitcoiner/mbva-lbikvi-kash-9d5df2ca