כפי שכולנו יודעים מטבע הביטקוין עבר טלטלה רצינית בחודשים האחרונים. אין גוף תקשורת שלא סיקר את המטבע, אין שיחת סלון שלא דובר בה על הביטקוין ומושב הכנסת כבר החל לדון בהסדרת הנושא.
בשביל לקבל תמונת מצב מעומק השטח הזמנו את יושב ראש איגוד הביטקוין הישראלי מני רוזנפלד לראיון קצר.
אז קודם כל, תודה מני שהסכמת להתראיין אצלנו.
אנחנו יודעים שחלק מהפעילות של שגרירות הביטקוין היא לתת מידע ראשוני למתחילים על ביטקוין. איך אתם מרגישים את האוכלוסיה? האם יש הבנה רבה יותר בתחום?
מספר המתעניינים בתחום עלה משמעותית, אך למרבה הצער, אנו מרגישים שרמת ההבנה של המתעניין הממוצע ירדה. זאת מכיוון שבתחילה, ביטקוין היה נחלתם של “משוגעים לדבר” עם זיקה לטכנולוגיה, חדשנות, עקרונות ליברטריאניים וכו’. כעת ביטקוין הוא נחלת הכלל, ורבים נכנסים אליו מתוך חלומות על התעשרות מהירה ולא מתוך אמונה בערכים שהוא מייצג.
לפני כחודש נערכה בוועדת הכספים בכנסת דיון אודות הסדרת הרגולציה, איפה עומד הנושא?
יש הסכמה כוללת שדרושה בחינה רצינית של אסדרת המטבעות הדיגיטליים, למשל באמצעות ועדה בין-משרדית שתבחן את הנושא. בעיקר רשות המיסים פעילה בעניין ועמדותיה בנושא מתפתחות ומבשילות. עם זאת, יעבור עוד זמן עד שהכל יהיה מסודר.
מהי עמדת האיגוד בנוגע לסיווג מטבע הביטקוין בישראל (מטבע/נכס)?
אנו מאמינים שהסיווג הנכון ביותר הוא של ביטקוין כמטבע, שכן הרגולציה הרלוונטית מתאימה למהות של ביטקוין ומה שהוא נועד לעשות. עם זאת, טרם הגענו להסכמה על כך מצד הרשויות.
אנחנו יודעים שהבנקים יוצרים קשיים רבים על קניה ומכירה של ביטקוין. האם האיגוד נמצא בקשר עם הבנקים להסדרת הנושא? מהי עמדת הבנקים נכון להיום על פי ידיעתך?
בנקים רבים נמנעים ממתן שירות הקשור בעסקאות ביטקוין, עקב חשש לחשיפה משפטית אם יתגלה קשר בין העסקה להלבנת הון. אנחנו בוחנים מספר אפיקים לפתרון הבעיה.
אנשים רבים שמנסים לממש רווחים מביטקוין נדרשים לשלם מס הכנסה כחוק, אבל מקבלים סירוב מהבנקים להפקדת הכספים שלהם. נוצר מעין קונפליקט אצל אזרחים מצד אחד הם נדרשים לשלם מס ומצד שני אינם יכולים להפקיד את רווחיהם לבנק.
האם ישנה דרך מסודרת נכון להיום לאזרחי ישראל לממש רווחים?
שני צדדים למטבע, האחד העלמת מס והשני הלבנת הון. הבנקים ידרשו שעל כספים העוברים דרכם ישולמו מיסים כחוק, אך זה לבדו אינו פותר את החששות שלהם לגבי מקור ויעד הכספים והאפשרות התיאורטית שישמשו לפשיעה.
מדיניות הבנקים אינה עקבית, והם עשויים לאפשר את ההעברה או לא כתלות בבנק, בסניף, ואפילו בפקיד המטפל בפעולה. ניתן גם לעקוף את הבנקים ע”י שימוש במזומן, ישנם חלפנים מסודרים המאפשרים מכירה גם באופן זה.
כידוע ישנם שגרירויות ביטקוין ברחבי העולם והאיגוד הישראלי נמצא בשיתוף פעולה עם שאר העולם. איך דבר זה בא לידי ביטוי? מה הפעולות הגלובליות שהאיגודים עושים ביחד?
שיתופי הפעולה הבינלאומיים בין איגודים פחות פעילים ממה שהיו פעם. התחום גדל מספיק כדי שלכל גוף מקומי יהיו באופן עצמאי הידע והכלים הדרושים לקדם את התחום. שיתופי הפעולה באים לידי ביטוי יותר ברמה הטכנית, של עבודה גלובלית על פרוטוקול הביטקוין.
בזמן האחרון אנחנו רואים נהירה של אזרחי מדינת ישראל למסחר באלטים השונים. עולה הרושם שאנשים פזיזים ומנסים לבחור את הסוס המנצח ללא כל ידע בסיסי. האם יש לאיגוד המלצה או עמדה בנושא?
יש מספר כללי אצבע שאנחנו מציעים למי שמעוניין להשקיע בתחום, והחשוב בהם הוא – תשקיעו רק במה שאתם מבינים. עיקרון זה לבדו מטיל בספק את הכדאיות של השקעה באלטים – הם מורכבים יותר, חדשים יותר ופחות עוסקים בהם, לכן הרבה יותר קשה להבין אלט נתון מאשר את ביטקוין. כמובן שאם מישהו מקדיש את הזמן ללמוד אלט מסוים על בוריו, כולל כל ההיבטים הטכניים, הערכיים והקהילתיים שלו, ועל סמך זה מאמין בעתידו – אין מניעה שישקיע בו.
עד כמה אתה רואה את המסחר במטבעות דיגיטליים אלטרנטיביים כאיום על מטבע הביטקוין?
אני לא מאמין שיש כאן איום סיסטמי. זה שקיימים מטבעות נוספים כאלטרנטיבה זה בסדר. אם אחד מהם יהפוך להיות דומיננטי יותר מביטקוין, יש שתי אפשרויות – או שהוא נאמן לערכים של ביטקוין ויותר טוב, ואז אין שום בעיה, אדרבא; או שלא (והפופולריות שלו נובעת מתעמולה בלבד), ואז נמשיך להפיץ את בשורת הביטקוין עד שייפול לאנשים האסימון, כמו שאנו עושים כיום אל מול המטבעות המסורתיים.
לפי דעתך, אילו תנאים צריכים לקרות בשביל שמחיר הביטקוין יתייצב ויפסיק להיות מקור תנועה לספקולנטים?
זה יקרה ברגע שהשימוש בו כאמצעי תשלום יהיה רחב יותר. אז ערכו יהיה תלוי בשימוש בו כיום ולא בתחזיות לגבי השימוש בו בעתיד, וכתוצאה מכך יהיה יציב הרבה יותר. עם זאת, ספקולנטים תמיד יהיו, כמו שיש היום גם בשווקי המטבעות המסורתיים.
מה הם האתגרים העיקריים של האיגוד לשנת 2018? ומה מטרותיו העיקריות לשנה הנוכחית?
האתגר העיקרי של האיגוד הוא פנימי, ונוגע לעניין הסקלאביליות. כיצד יכול האיגוד לגדול ולהיות מסוגל לתת מענה לפעילות בתחום, שגברה בסדר גודל בשנה האחרונה ויכולה להמשיך לגדול? ואיך לעשות זאת מבלי להשתנות כ”כ מהר שערכי היסוד שלו ייפגעו? בעיה זו דומה מאד לבעיית הסקלאביליות הטכנית של רשת הביטקוין, וכמו צווות הפיתוח של ביטקוין, גם אנחנו מעדיפים לנקוט בגישה שמרנית ובמחשבה לטווח ארוך.
אם נתגבר על אתגר זה, נוכל להתמודד עם שאר האתגרים כמו קידום נושא הרגולציה, עבודה מול התקשורת, חינוך המצטרפים הרבים לתחום וכו’.
האם יש כנסים או אירועים מיוחדים שמתוכננים לזמן הקרוב? כמו כן איפה הציבור יכול להתעדכן הפעילות האיגוד ובכנסים מתוכננים?
עם העניין הגובר, קיימים כיום מפגשים תכופים בתחום – חלקם אורגניים שלנו, חלקם אנו משתתפים בארגון, וחלקם נעשים ללא מעורבות שלנו אך אנו פועלים להפצתם בקהילה. לאחרונה פרסמנו רשימה מפורטת ומתעדכנת באופן שוטף של אירועים צפויים – https://goo.gl/xkzGYP.
כפי שידוע איגוד הביטקוין הישראלי הינו ארגון ללא מטרות רווח, יחד עם זאת ישנה פעילות ענפה שהאיגוד מבצע שמצריך הוצאת כסף, מהיכן מגיע הכסף שהאיגוד מוציא?
בשלב זה האיגוד ממומן בעיקר ממספר מצומצם של תורמים פרטיים. בקרוב אנחנו מתכננים לפעול בצורה ממוקדת יותר לגיוס כספים מהציבור ומחברות הפועלות בתחום.
שאלה אחרונה ומעט אישית עליך, האם אתה רואה את עצמך ממשיך כיו”ר האיגוד בטווח השנים הקרובות?
השאיפה שלי היא לצמצם את הזמן שאני מקדיש לניהול האיגוד כדי שאוכל להתפנות לעיסוקים נוספים. עם זאת בהחלט ייתכן שאמשיך לכהן כחבר דירקטוריון וכיו”ר כדי לעזור להכווין את ציביון האיגוד ולוודא שהוא נאמן לערכיו המקוריים, כל זאת כמובן רק אם אבחר לכך בבחירות דמוקרטיות תקופתיות.
אני רוצה להודות לך באופן אישי על התרומה הרבה שלך לקהילה ועל העזרה הרבה לציבור הישראלי.
תודה רבה לך מני רוזנפלד שהקדשת לנו מזמנך.
מני רוזנפלד, לא מבין בכלכלה בכלל. מתימטיקאי בסך הכל. לא מובן לי איך הוא מכהן בגוף שאמור לקחת החלטות כלכליות.