מה זה בלוקצ’יין – להבין אחת ולתמיד (מעודכן 2021)

בחודשים האחרונים השיח התקשורתי עוסק באופן בלתי פוסק במטבעות הדיגיטליים ובטכנולוגיה שעומדת מאחוריהם. ברחבי הרשת ניתן למצוא מאמרים רבים שמספקים הסברים על הטכנולוגיה ומפרטת מה זה בלוקצ’יין , אבל אף אחד מהם לא נותן לקורא תחושה שנפל לו האסימון. ריכזנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי על בלוקצ’יין והנגשנו אותו כך שגם אם אתם לא מבינים בתחום – הפעם אתם תבינו.

בלוקצ’יין או ביטקוין?

רבים מבלבלים בין בלוקצ’יין וביטקוין, וחשוב להבין שזה לא אותו דבר. בלוקצ’יין היא מערכת להעברת נתונים ללא גורם מתווך, ואילו ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שעושה שימוש בטכנולוגיה של בלוקצ’יין. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הבלוקצ’יין הוא יצירת מערכת לניהול עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי שינהל את העסקה. כלומר, היא מאפשרת לשני צדדים שאינם מכירים זה את זה לבצע עסקה בלי גוף  שיתווך ביניהם. רוב המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום מבוססים על טכנולוגית בלוקצ’יין, והיא הוזכרה לראשונה בספרות האקדמית בשנת 1991.

כדי להבין טוב יותר את העיקרון של המערכת עלינו להבין כיצד עובדת מערכת הכספים המסורתית: בכל עסקה המבוצעת בכסף מסורתי מעורבים שלושה גורמים: צד א’ וצד ב’, המשתתפים בעסקה, וצד ג’ שמהווה מעין גורם מפקח על ההעברה, כשבדרך כלל צד ג’ הוא הבנק. מערכת הבלוקצ’יין הופכת את הגורם המתווך למיותר ומאפשרת לאנשים לבצע עסקאות בקלות ובפשטות, גם אם אינם מכירים זה את זה.

אפשר לדמות את הבלוקצ’יין ליומן רישום דיגיטלי השמור במחשבי משתמשי הרשת וכולל את ההיסטוריה של כל ההעברות שנעשו דרכו. יומן הרישום הזה הוא שרשרת של בלוקים המרכיבה את המערכת ומכאן שמה של המערכת, שאם האקדמיה ללשון העברית תתרגם אותו זה בוודאי יהיה “שרשרת בלוקים”.

אם נרצה לתת לבלוקצ’יין הגדרה מדויקת נאמר כך:

בלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מבוזר ומאובטח שמאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי מפקח.
או בעברית:

• בלוקצ’יין היא מערכת נתונים הנמצאת בו זמנית על מספר רב מאוד של מחשבים המסתנכרנים זה עם זה כל הזמן.
• כל העסקאות נשמרות באופן כרונולוגי בתוך בלוקים של מידע, וכל בלוק הוא קובץ עם מידע על כלל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
• הבלוקים ננעלים יחד בצורה דיגיטלית, כך שנוצרת שרשרת בלוקים המהווה את מערכת הבלוקצ’יין.

איך זה עובד?

בלוקציין היא מערכת קוד פתוח, וכל השותפים למערכת בונים יחד מעין סולם דיגיטלי של תנועות. “תנועה” לצורך העניין היא העברה של נתונים דיגיטליים. לדוגמה: העברה של מטבעות דיגיטליים מעמית לעמית במערכת הבלוקצ’יין נחשבת לתנועה. התנועה מורכבת מסכום ההעברה ומהכתובות של שני הצדדים (שמורכבות ממספרים ואותיות) והיא מבוצעת על ידי פתרון “חידה מתמטית” המורכבת מהנתונים הללו בידי רשת המחשבים.

אחת ליחידת זמן מוגדרת נסגרות כל העסקאות שנעשו בתוך בלוק, שמצטרף לשרשרת הבלוקים של העסקאות שנעשו בעבר. הבלוקים מוצפנים באמצעות מפתחות פרטיים וציבוריים, ושינוי ברשת מחייב שחזור של כל הבלוקים הקודמים. שינוי כזה לא אפשרי כיוון שכל אחד ממשתמשי הרשת מחזיק העתק של השרשרת כולה, ואם משתמש בודד ינסה לעשות שינוי הוא פשוט ידחה על ידי המערכת. זוהי, למעשה, מערכת הבטחון והאבטחה של הבלוקצ’יין.

בתשתית של הבלוקצ’יין עומדים כמה עקרונות מרכזיים שעושים אותו לטכנולוגיה חשובה כל כך:

• התנתקות מגורם מתווך – במרבית העסקאות הנעשות בעולם יש צורך בגורם מתווך. כאשר אתם קונים במכולת, הבנק מהווה מעין גורם מתווך שנמצא מאחורי הקלעים ומסדיר את אפשרות ביצוע העסקה. ללא הבנק והמדינה שעומדות מאחורי הכסף, לא תהיה משמעות לשטרות שאתם מחזיקים ביד.
  מערכת הבלוקצ’יין מאפשרת להתנתק מהגורם המתווך הזה ולבצע עסקאות ללא גורם שמנהל את המערכת. מערכות פיננסיות שנשלטות על ידי המדינה מושפעות מאידיאולוגיות וגחמות אנושיות ואילו מערכות המבוססות על בלוקציין מתבססות על הסכמה משותפת.
• ביזור – הגורם המנהל נחשב לחולייה החלשה באבטחת המידע, ומערכת הבלוקצ’יין פותרת את הבעיה הזו על ידי ביזור. במקום גוף אחד שישלוט וינהל את המערכת מנוהלת המערכת על ידי כלל המשתמשים, המפתחים והכורים.
  בנוסף, המערכת מאפשרת ליצור מטבעות מבוזרים, שאינם תלויים בגורמים חיצוניים כמו מדינות. מדינות יכולות להחליט החלטות שנויות במחלוקת לגבי הכסף שלהן, ובמהלך משברים כלכליים עלולות מדינות להחליט על מחיקות כספים שיפגעו בכיסו של האזרח הקטן. מטבע מבוזר שאינו תלוי בממשלה מהווה תשובה לבעיות אלה.
• שקיפות – המידע שנמצא בבלוקים שקוף ונגיש לכלל המשתמשים ברשת. כל אחד יכול לראות את כלל העסקאות שנעשו, אבל חשוב לזכור שהן מופיעות כמספר סידורי ולא בפרטים מלאים.
• אנונימיות – כמובן שהשקיפות הזו לא באה על חשבון האנונימיות. זהות האדם שביצע את העסקה חסויה, ומערכות מבוססות בלוקצ’יין מאפשרות להעביר כספים באנונימיות מוחלטת.

חיסכון עמלת הסליקה

יתרון נוסף שמציעות מערכות פיננסיות המבוססות על טכנולוגיית בלוקצ’יין הוא האפשרות להעביר כספים באופן מהיר הרבה יותר וללא גזירת קופון על חשבון הצדדים המעורבים בעסקה על ידי הגורם המתווך. כאשר אנחנו מבצעים העברה בנקאית, משלמים בצ’ק או בכרטיס אשראי, עשויים לחלוף ימים עד שהחיוב יגיע לחשבון הבנק. מערכות המבוססות על בלוקצ’יין, לעומת זאת, מאפשרות לבצע את ההעברה בזמן קצר ביותר. בנוסף, אם חברות אשראי ישכילו להשתמש בטכנולוגיות האלה הן יוכלו להקטין את מספר השלבים שעובר הכסף, וכך לחסוף בדמי התיווך.

לא רק ביטקוין, לא רק כסף

השימוש הראשון בבלוקצ’יין נעשה ככל הנראה על ידי סאטושי נקאמוטו כאשר הוא פיתח את הביטקוין, אבל מאז צמחו מטבעות נוספים המבוססים על המערכת. אחד המטבעות הבולטים הוא האיטריום, שמאפשר להחליף כספים ונכסים בצורה מהירה וזולה. בנוסף, זהו לא רק מטבע, אלא גם תוכנה ליצירת שווקים מקוונים.

הבלוקצ’יין חדר לתודעה הציבורית בעקבות עלייתו המטאורית של הביטקוין, אבל הוא מאפשר גם שימושים נוספים. אחת הדוגמאות היא בתחום הסחר הבינלאומי, בו קבלת המטען מבוסס על מערכת ארכאית של שטרי מטען פיזיים בגלל החשש מזיוף. חברת wave הישראלית פיתחה מערכת מבוססת בלוקצ’יין, המאפשרת להעביר ולאשר באופן דיגיטלי את שטרי המטען המונפקים בעת שילוח סחורות. השימוש בבלוקצ’יין מאפשר להשתמש ברשת כמו בספר חשבונות פתוח ולנהל את המסמכים.  

מערכת נוספת מבוססת בלוקצ’יין מנצלת את האנונימיות של הטכנולוגיה. המערכת פותחה עלי ידי חברת QED-IT ומאפשרת לבדוק טענה מסוימת במאגר מידע, בלי לחשוף את המידע עצמו. בצורה הזו ניתן לנהל מידע סודי בלי לחשוף אותו לגורם הבודק.

דוגמאות נוספות לשימוש בבלוקצ’יין הם העברת מידע בצורה מאובטחת על ידי בתי חולים, וחברות השקעה ובנקים שמטמיעים את הטכנולוגיה במערכות שלהם כדי לחסוך את עמלת הסליקה שגוזרים המתווכים.

כאן כדי להישאר

ניתן למנות עוד חברות ומערכות רבות העושות שימוש בבלוקציין, אך נראה שמובן מה זה בלוקצ’יין. הביזור והאנונימיות שהיא כוללת הופכים אותה לכלי טכנולוגי חשוב מאוד במאה ה-21. אפשר להתווכח ולדון בשאלה האם המטבעות הדיגיטליים הם אפיק כדאי להשקעה או דומים יותר לשיגעון הצבעונים ההולנדי, אך אין ספק שטכנולוגיית הבלוקצ’יין עליה הם מבוססים כאן כדי להישאר.